ג'יי אר סטורמנט, מפורטלנד, אורגון, פנה להורים בכל רחבי העולם במכתב פתוח שהעלה ב-LinkedIn, שם שיתף את סיפורו האישי והקורע לב על מות בנו, וויילי, מסיבוכים של אפילפסיה.
המכתב, שצבר למעלה מ-45,500 לייקים ו-4,200 תגובות, הפך למסר חשוב על החשיבות של להקדיש זמן למשפחה על פני עבודה.
היום שבו הכל השתנה
היום שבו בנו נפטר התחיל כמו כל יום אחר. "לפני שמונה שנים, באותו חודש, ילדתי תאומים והייתי אחד ממייסדי Cloudability. לפני כשלושה חודשים Cloudability נרכשה.
לפני כשלושה שבועות איבדנו את אחד מבנינו," כתב סטורמנט. "כשהתקבלה השיחה הייתי בחדר ישיבות עם 12 אנשים במשרד שלנו בפורטלנד ודיברנו על מדיניות PTO.
דקות לפני כן, הודעתי לקבוצה שבמשך השמונה השנים האחרונות לא לקחתי יותר משבוע רצוף חופשה."
השיחה ששינתה את הכל
סטורמנט קיבל שיחה מאשתו הנסערת: "לאשתי ולי יש הסכם שכשמישהו מתקשר, השני עונה. אז כשהטלפון צלצל מיד נעמדתי והלכתי לכיוון דלת חדר הישיבות כשעניתי:
היי, מה קרה?״ התשובה שלה הייתה קרה ומיידית: "ווילי מת." "מה?" עניתי בחוסר אמונה למשמע אוזניי. "ווילי מת." היא חזרה. "מה!? לא!" צעקתי "לא!" "אני מצטערת, אני חייבת להתקשר ל-911."
התגובה הכואבת והחרטות
סטורמנט מתאר את התחושות שלו לאחר השיחה: "רצתי במהירות מהדלת הראשית של המשרד כשהמפתחות של הרכב בידי, רצתי בקצב מסחרר מעבר לרחוב תוך מלמול 'הו לעזאזל! הו לעזאזל! הו לעזאזל!' באמצע הדרך הבנתי ששכחתי את השלט שפותח את החניון של המשרד.
חזרתי רצתי חזרה ללובי תוך כדי שאני צועק 'שמישהו יסיע אותי!' תודות לחבר לעבודה הגעתי הביתה, עדיין לא יודע את סיבת מות בנו. המשטרה התייחסה לבית כזירת פשע בפוטנציה. האב שבור הלב לא היה יכול לראות את בנו למשך שעתיים וחצי."
ההתמודדות עם האובדן והזיכרונות
"כשהבדיקה הרפואית הסתיימה, הורשה לנו להיכנס לחדר. שכבתי לצדו על המיטה שאהב, אחזתי את ידו וחזרתי ואמרתי 'מה קרה, חבר?' אני ואשתי נשארנו לצידו בערך חצי שעה, נגענו בשיערו וסיפרנו לו על האהבה שלנו לו לפני שחזרו עם אלונקה לקחת אותו.
הלכתי איתו, אחזתי בידו ובמצחו דרך השק כשהוא הובל מטה לכביש. אז כל הרכבים יצאו. האחרון לצאת היה המיני-ואן השחור עם ווילי בו."
החלומות והשאיפות של ווילי
וויילי היה ילד מלא חיים עם חלומות ושאיפות רבות. "וויילי היה אובססיבי לגבי פתיחת עסק. יום אחד זה היה עמדת שייקים, היום הבא גלריה, אז חברת מציאות מדומה, אז מתכנת ואז חברת בניית חלליות.
בכל אחד מן התסריטים הללו הוא היה הבוס. אחיו (ולפעמים אנחנו) היינו מוזמנים לעבוד עבורו ולא איתו ולכל אחד ניתנה משימה."
הקשיים בכתיבת תעודת המוות
"אחד מהרגעים הקשים ביותר בחודש הזה היה לחתום על תעודת המוות שלו. לראות את שמו כתוב בראשה היה קשה. אך שני שדות רסקו אותי במיוחד.
הראשון אמר: 'עיסוק: לא עבד מעולם' והבא אמר: 'מצב משפחתי: לא נשוי מעולם'. הוא רצה כל כך לעשות שני דברים אלה. אני מרגיש גם מאושר וגם אשם שהצלחתי בכל אחד מהם."
הביקורת העצמית והחרטות
סטורמנט מבקר את עצמו על כך שהוא מבלה יותר מדי זמן בעבודה. "במשך שלושת השבועות האחרונים, חשבתי על אין סוף של דברים שאני מתחרט עליהם.
הם מתקבצים לרוב לשתי קטגוריות: דברים שהייתי רוצה לעשות אחרת ודברים שאני מתאכזב שלא ראיתי אותו עושה." אשתו מזכירה לו את כל הדברים שוויילי כן הספיק לעשות, כמו לטייל בעולם ולהנות מחוויות ייחודיות.
המסר להורים
"לא עזבתי בבוקר הזה מבלי לאמר להתראות או לבדוק איך הבנים שלי מרגישים," כתב סטורמנט. "הרבה אנשים שאלו מה הם יכולים לעשות כדי לעזור. חבקו את הילדים שלכם.
אל תעבדו עד מאוחר מדי. הרבה מהדברים שאתם משקיעים בהם את הזמן שלכם כנראה לא יהיו שווים את זה כשיגמר הזמן. אני מניח שיש לכם פגישות עם אנשים שאתם עובדים איתם ביום יום.
האם יש לכם פגישות קבועות עם הילדים שלכם? אם יש איזשהו לקח לקחת מזה, זה להזכיר לאחרים (וגם לעצמי), לא לפספס את הדברים החשובים באמת."
החזרה לעבודה והאיזון הנדרש
השאלה הגדולה היא כיצד לחזור לעבודה בלי להשאיר את החרטות שיש לו עכשיו. "להיות כנה, חשבתי על לא לחזור. אבל אני מאמין במילים של חאליל ג'יבראן שאמר, 'עבודה היא אהבה שהופכת לגלויה'.
עבורי, המשפט הזה הוא עדות לכמה אנחנו מרוויחים, מתפתחים ומציעים דרך העבודה שאנחנו עושים. אבל העבודה צריכה להיות עם איזון שכמעט לא חייתי לפיו.
זה איזון שמאפשר לנו להציע את המתנות שלנו לעולם, אבל לא במחיר הפגיעה בעצמנו ובמשפחתנו."
הקשר המשופר עם אוליבר
"כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה, בני החי, אוליבר, נכנס לבקש זמן מסך. במקום לומר לו 'לא' כרגיל, הפסקתי לכתוב ושאלתי אם אוכל לשחק איתו.
הוא התרגש מאוד מהתשובה שלי ואנחנו נקשרנו בדרך שהייתי מפספס עד כה. דברים קטנים חשובים. דבר אחד טוב שיצא מהאסון הזה, הוא הקשר המשתפר שיש לי עם אוליבר."
החיים אחרי הטרגדיה
"המשפחה שלנו עברה מכך שהייתה לנו שתי יחידות של שניים (ההורים והתאומים) להיות עכשיו משולש של שלושה. זו התאמה גדולה עבור משפחה שתמיד הייתה ארבעה.
התשובה המבריקה של אוליבר כשדיברנו על צורת המשפחה החדשה שלנו: 'אבל, אבא, המשולש הוא הצורה החזקה ביותר'."
הנאה מהחיים והמסר של ווילי
"וויילי אהב מוזיקה וריקודים. הוא אהב את הפסטיבל של אורגון קאנטרי פייר ובשנה שלפני שעזבנו ללונדון, הקשבנו ללהקה שניגנה שם גרסה של 'Enjoy yourself (it's later than you think)'.
Enjoy yourself, it's later than you think
תהנה מעצמך, זה מאוחר יותר ממה שאתה חושב
Enjoy yourself, while you're still in the pink
תהנה מעצמך, כל עוד אתה עדיין במצב טוב
The years go by, as quickly as a wink
השנים עוברות, במהירות של קריצה
Enjoy yourself, enjoy yourself, it's later than you think
תהנה מעצמך, תהנה מעצמך, זה מאוחר יותר ממה שאתה חושב
סיפורו של ג'יי אר סטורמנט הוא תזכורת נוקבת לחשיבות של לשים את המשפחה במקום הראשון. הוא מעודד הורים להקדיש יותר זמן לילדים ולא להשקיע את כל זמנם בעבודה.
הכאב והחרטה שלו מדגישים את הצורך באיזון בין עבודה לחיים אישיים, ואת החשיבות של להנות מהחיים עם היקרים לנו.